אודות הפסטיבל - פסטיבל ישראל

אודות הפסטיבל

פסטיבל ישראל הוא פסטיבל בינלאומי עכשווי המציג מנעד רחב של מופעי מחול, מוזיקה, תיאטרון, פרפורמנס, ווידיאו ארט, ומיצג. מדי שנה מציע הפסטיבל למבקריו מגוון עשיר של הפקות איכות מרחבי העולם, הפקות מקור ישראליות של להקות מובילות ויוצרים עצמאיים, ומופעי רחוב הפתוחים לקהל הרחב.

לאורך 60 השנים מאז היווסדו קנה לעצמו הפסטיבל מוניטין של אירוע יוקרתי, פורץ דרך ונועז. התוכנית האמנותית העשירה שהוא מציג כוללת מופעים של יוצרים אייקונים ושל יוצרים צעירים המציגים מגמות ושפות בימתיות חדשות מקוריות שמאתגרות תפישות אמנותיות רווחות ומעשיר אותן.

בין האמנים והיוצרים שהיו אורחי הפסטיבל ניתן למנות את רוברט וילסון, רומיאו קסטלוצ'י, יאן פאבר, מוריס בז'אר, אלווין איילי, פיטר ברוק, דניאל בארנבוים, להקות המחול של מרס קאנינגהם, טרישה בראון ולוסינדה צ'יילדס, אנג'ליקה לידל, מרלן מונטיירו פריטאס, קסבייה לה רוי, טום לוז, ליה רודריגז ועוד. בין היוצרים הישראלים שהתארחו בפסטיבל ניתן למנות את להקת כוורת (האיחוד), שלום חנוך, יוסי יזרעאלי, אוהד נהרין ורבים אחרים.

בהיותו במה מרכזית לשיח אמנותי ולהעשרה מקצועית, מתקיימים בימי הפסטיבל כנסים, ימי עיון, מפגשים מקצועיים וסדנאות אמן עם יוצרים אורחים. לאורך השנה נשמרים קשרים עם נציגי סטודנטים ובתי ספר מובילים לאמנויות דוגמת בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, מוסררה – ביה"ס הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר, סטודיו למשחק ניסן נתיב, בית הספר לתיאטרון חזותי והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ועם קבוצות יוצרים בהן הזירה הבינתחומית, מחול שלם, מוסללה, בין שמים לארץ, ואחרים, קשרים המניבים שיתופי פעולה יצירתיים חשובים.

לפסטיבל מודעות חברתית גבוהה וערכים חינוכיים וקהילתיים. כדי להנגיש את תכניו למבקרים רבים

ככל הניתן, אירועים ומופעים רבים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, וכרטיסים למופעים האחרים מסובסדים ומציעים הנחות לחיילים, לסטודנטים, לקשישים, לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, לאנשים עם מוגבלויות ועוד. אירועי הפסטיבל משובצים באופן המאפשר לכמה שיותר אנשים לצפות בכמה שיותר מופעים ולנוע בקלילות בין המוכר לחדש.

משבר האקלים מחייב אותנו לחשיבה ארגונית מחודשת לצמצום טביעת הרגל האקולוגית של הפסטיבל. הפסטיבל פועל בנחישות להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים, בבקבוקי פלסטיק ובנייר, להציע מערך הסעות ציבוריות, לטפל בפסולת, ולהרחיב אפשרויות לאיזון צריכת פחמן ועוד.

הפסטיבל, שמושך אליו למעלה מ-30,000 מבקרות ומבקרים מירושלים, מרחבי הארץ ומהעולם, הוא אחד מנכסי התרבות החשובים בישראל, וחיוני לקידומה של ירושלים ולשמירה על צביונה הרב-תרבותי.

הפסטיבל נתמך על ידי מנהל תרבות של משרד התרבות והספורט, עיריית ירושלים, הקרן לירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, חברת עדן, שגרירויות, קרנות ציבוריות ופרטיות וחסויות עסקיות.

פסטיבל ישראל חבר בארגון הפסטיבלים האירופי (EFA), בהתאחדות פסטיבלי דרך המשי ובפורום מוסדות התרבות הארצי.

ב-2020, בצל מגיפת הקורונה ומגבלות ההתקהלות והתנועה, התמקד הפסטיבל בהפקות מקור ישראליות, שהועלו חי מול קהל וכן צולמו ושודרו ברשת. פסטיבל 2021 מיועד להתקיים מול קהל חי, תוך דגש על שישים שנות עשייה אמנותית ישראלית רב תחומית ויצירות אמנותיות במפגש בין אמנות וקהילה.



בשורת שלום,

בתוכניית הפסטיבל הראשונה ב-1961 כתב אהרון צבי פרופס, מייסד פסטיבל ישראל: ״אנו מצטרפים היום למשפחת העמים אשר הודות לפסטיבלים שלהם העשירו את חייהם המוסיקליים ותרמו תרומה גדולה להידוק הקשרים בין האומות באמצעות אמנות הצליל״. אכן, במשך 60 שנות קיומו הציע פסטיבל ישראל צוהר נדיר לתרבויות העולם, ובמה ייחודית לשיח, למפגש ולהיכרות עם האחר.

די לנו לעיין ברשימה חלקית של נשיאות הכבוד של הפסטיבל בתחילת דרכו על מנת להכיר ברצינות ההצהרה. בין המכובדים ניתן למצוא את שרת החוץ דאז הגברת גולדה מאיר, שהיתה יו״ר הוועד המנהל, את שר החינוך והתרבות אבא אבן, את שר המשפטים פנחס רוזן, את מאיר דה שליט, מנהל החברה הממשלתית לתיירות, את יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית משה שרת, ואת מנכ״ל משרד ראש הממשלה טדי קולק, מי שלימים היה ראש עיריית ירושלים ודאג להעביר את הפסטיבל מקיסריה לבירה.

מרתק לעלעל בתוכניות המוקדמות שבארכיון הפסטיבל ולהתרשם מהאמנים שלקחו בו חלק: אייזק שטרן, פנחס צוקרמן, דניאל בארנבוים, אבלין ליר, ניקולס נבקוב, מורין פורסטר, גרגור פיאטיגורסקי, פבלו קזלס, יוסף מר חיים ועוד רבים אחרים – אגדות. לא בכדי זכתה איכותו האמנותית של הפסטיבל כבר בשנותיו הראשונות להערכה בינלאומית רבה, והיוקרה שאפיינה אותו אז ממשיכה ללוות אותו עד עצם היום הזה.

היו אלה שנותיה הראשונות של המדינה הצעירה, ולפסטיבל עוד נכונו הרפתקאות ואתגרים רבים על ציר הזמן של ההיסטוריה המודרנית של ישראל ושל העולם – כשהאמנות, כדרכה, נקראת לא רק לבדר ולרתק אלא גם לחקור, לשקף ולהאיר מסעות שנעים בין הסכמי שלום מרגשים למלחמות עקובות מדם, בין הישגים טכנולוגיים אדירים לסוגיות אתיות נלוות והתפשטות של ידיעות כוזבות, בין שליטה לפרטיות, בין צמיחה כלכלית חסרת תקדים לאי שוויון מתמשך, בין ערבות הדדית ולכידות להקצנה לאומית וגזענות, בין הכפר הגלובאלי למשבר אקלים.

״תהה המוזיקה – שפת הפלאים הכלל עולמית המובנת לכל – מקור התקרבות בין בני אנוש״, כתב הצ'לן האגדי פבלו קזלס בתוכנייה ב-1970, שנתו התשיעית של הפסטיבל, והוסיף, ״שוב, אני קורא לעמיתי המוזיקאים בכל רחבי העולם להציג את טוהר אמונתם לשירות האנושות למען יאוחדו העמים כולם בקשרי אחווה״.

משאלות אלה ליוו את הפסטיבל בכל שנות קיומו, והן מהדהדות בעוצמה רבה גם היום, כשאנו עומדים בפתח הפסטיבל ה-60, המתקיים בצל מגפת הקורונה. חודשים ארוכים של בידוד וריחוק חברתי, מגבלות התקהלות וסגירת השמיים לתנועה בינלאומית עוררו באופן טבעי חשיבה ושיח ער על תפקידה של האמנות, משמעותה וחיוניותה.

התוכנית האמנותית של פסטיבל ישראל 2021 משקפת מגמות שאנחנו מזהים, צרכים שאנחנו מבקשים למלא, וכתמיד, הזמנה למפגש אמנותי חווייתי, מהנה ומעורר השראה.

מקווים לראותכם עמנו,

איל שר
מנהל הפסטיבל


צופים יקרים,  

לפרידה יש ריח. לפעמים זה ריח שמקווים שיישאר זיכרון נעים, ולעיתים מתפללים שיתפוגג במהרה ויעלים כול זכר. אבל הרוח תיקח את הריח לאן שתחפוץ.

בשנה האחרונה נשבה הרוח כהרגלה, ונשאה בתוכה חלקיק קטן שהנביט מידע חדש שמחולל בנו מציאות אחרת. ואף על פי שהרוח מוכרת, הניחוח אחר. ניחוח עז של פרידה. אולי הוא יישאר עז.אולי פשוט נתרגל לריח.

"יהירות האינטלקט משולבת עם ארכאיות רוחנית שעבר זמנה, שם נחלתו של השטן", אמר תומאס מאן על העיוורון האישי והחברתי שמוביל לניוון. אין לנו אלא להמשיך לבחון את עמדתנו ואת אופן פעולתנו. והשאלות אכן מהדהדות. לאמנות יש תהום חדשה לרחף מעליה ולצעוק לתוכה. יותר מתמיד נדמה שהאמנות (ואנו איתה) תרוויח אם תתייצב ראשונה בחזית ההתחדשות המתמדת של העכשווי, תדחף את עצמה להיות מחוללת של מציאות וממציאה מחדש את אופני ההתממשות של חיי בני האנוש שזקוקים כל כך לזיקוק.
2021 היא שנתו ה-60 של פסטיבל ישראל. יצירה שופעת רבת-שנים שנתקלת בחלקיק קטן באוויר. בגרסתו הנוכחית, שנולדה תוך כדי ראייה מוגבלת של התנאים העתידיים, אנו מנסים להציע קצה חוט שבו האמנות מחפשת להתמקם בתוך פעולת החיים ("שגרה מוסדית", "בית, רוח, אירוח") מצד אחד, ומהצד האחר לאגד יוצרים מתחומים שונים ("קשרי רוח") על במה אחת לטובת שיח בועט ומשוחרר על יצירה ישראלית ומיקומה בחברה בעבר ובהווה.
ייתכן שברגעים אלה ממש העולם כולו הופך לאמנות… אתם מריחים את זה? אמנם הסימנים עדיין לא מעידים על כך אבל מי יודע, אולי הניחוח ששט באוויר מבשר את המהלך הגדול שמתרחש כאן.

איך ייראה העולם כשיהפוך לאמנות? איך ייראו החיים כשיהפכו למעשה אמנות? אלה הם זמנים שמזמינים חוזה חדש שצריך להיכתב בין האמנות לציבור. הרוח מבשרת זאת.

2021 היא שנתי האחרונה בפסטיבל ישראל. אני מסיים את משמרתי לאחר 7 שנות פעילות מלאות ריגושים. היה לי העונג הגדול לנהל דיאלוג מרחיב לב איתכם, קהל יקר, ואני מודה על השיח המרגש שנוצר. בלעדיכם זה לא היה אפשרי. תודה מעומק הלב. אקח את ריח הפרידה הזאת איתי. מאחל לכולנו פסטיבל מרגש. ונתראה בפרדסים אחרים…

צפייה מהנה,

איציק ג׳ולי
מנהל אמנותי


צוות הפסטיבל

פסטיבל ישראל ירושלים, מיסודו של אהרון צבי פרופס ז"ל, בחסות משרד התרבות והספורט, עיריית ירושלים והקרן לירושלים

צוות הפסטיבל:
איל שר, מנכ״ל | אביבה ניר גלעדי, ע׳ מנכ"ל | איציק ג'ולי, מנהל אמנותי | מירי מנירב, מפיקה | ורד דיה, מנהלת שיווק | שירה ויטלי, מנהלת תוכן וקשרי חוץ | מרב קידר, מנהלת מכירות | דינה אשכנזי, חשבת | גבריאל גודמן, מפיק בפועל | מעיין נבון, עוזרת מפיקה |

חברי עמותת פסטיבל ישראל:
דן הלפרן, יו״ר, יחזקאל בייניש, יצחק בן ניסים, יורם ברוורמן, אורלי דורון, חנה הרצמן, מיכה ינון, נילי כהן, ד״ר טל כוכבי, יונתן לבני, זיו נבו קולמן, ברי סבירסקי, עידית עמיחי, ענת צור
ועדת ביקורת: פרופ' לאה אחדות, עו"ד רות הורן

יחסי ציבור: לפידות תקשורת – אורה לפידות, עדי צורף־פלדמן 
יחסי ציבור מגזר רוסי: סופיה נימלשטיין 
עיצוב גרפי: הליגה – קובי לוי, אלה יהודאי, מאי ארביב, נואי זהבי, אלי חרומוב
אתר: R2K – רותם טל, חליל ג'רבאן, נוף הררי
מדיה חברתית ודיגיטל: 6 degs- אייל בסון וסער גמזו
כתיבת תוכן מופעים: שירה ויטלי 
עריכת לשון: גל קוסטריצה 
תרגום לאנגלית: מאיה שמעוני 
תרגום אתר לרוסית: לאה גרינשפן, אנה אירוביץ׳ 
תרגום אתר לערבית: סקטורס – הוואינה חמדאן
משרד מכירת כרטיסים: איוונטר

משרד רואה חשבון: אברהם בכר ושות' / מבקר פנים: רו"ח עופר ססובר / יעוץ משפטי: עו"ד תמר פיינברג

אזור ראשי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z