ארי יושב לבד על הבמה מול המחשב האישי שלו, ומקליד בזמן אמת במסמך Google Doc. את כל מה שהוא מקליד אנחנו קוראים. הוא כותב את עצמו, אות אחר אות. צולל לתיקיות נשכחות, מותח קישורים לעולם סביב, פותח את הטאבים של החיים שלו, משתף בתחושות וברגשות, ואומר המון אבל בקול אחר ובאופן אחר. בסוף הכול נמחק. נשמר בענן שבין ארי לבינינו, ומגובה בזיכרון המשותף. עד שייעלם גם משם.

העבודה "מסמך ללא שם" היא אחת מצמד בכורות שאותן מעלה ארי טפרברג בפסטיבל ישראל ("קולו העדין של צליל החיוג" הוא שם העבודה הנוספת). שתי העבודות נולדו בעקבות מחקר מתמשך על המצאת הטלפון ועל הניסיון לנצח את המרחק ולקרב קול אל קול.
מומלץ לרכוש כרטיסים לשתי העבודות, אבל גם אם תראו רק עבודה אחת תלמדו להכיר יוצר מרהיב, מהקולות המסקרנים והבולטים בדור הצעיר של היוצרים המקומיים.

הפקת מקור לפסטיבל ישראל

מידע נוסף