את פסטיבל ישראל 2018 יפתח אירוע מוזיקה מקורי שבו מיטב אמני היפ הופ, ברייקדאנס, ספוקן וורד, וידאו-מאפינג ודיג'ייז, יתכנסו לערב אחד במתחם מוסכים בתלפיות. אקו | ג'ימבו ג'יי | נצ'י נצ' | סיסטם עאלי | פלד | קפה שחור חזק | קרולינה | שאנן סטריט וגיא מר 

פסטיבל ישראל, המארח כבר מעל 40 שנה סדרות קונצרטים בניהולו האמנותי של אלכסנדר תמיר – מלחין, מורה ומרצה – יארח בשלושת ימי השישי בתקופת הפסטיבל קונצרטים בעקבות יצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך בביצוע טובי המוזיקאים והנגנים הישראלים.​

פסטיבל ישראל יארח השנה לראשונה את סדרת "פועם בלב" שתתקיים מדי בשבת בשיתוף מרכז פליציה בלומנטל – מרכז למוזיקה המציג יצירות שנכתבו ונכתבות בארץ על ידי מלחינים ומוזיקאים מקומיים שסללו את דרכם כמובילי דרך בתחום המוזיקה האמנותית הישראלית.

דיקלה, מירי מסיקה ונסרין קדרי נפגשות על במה אחת, ומציגות מופע שחוזר אל שורשי יצירתן ושבו הן שרות ביחד ולחוד שירים מתוך הרפרטואר העשיר של כל אחת מהן. המסורות המוזיקלית עליהן התחנכו מהוות השראה גדולה בעולמה היצירתי של כל אחת מהיוצרות הללו, וכולן משלבות ביצירתן אלמנטים ממוזיקה ים-תיכונית וממוזיקה ערבית.

ללכת לאיבוד בעיר היא חוויה שהפכה נדירה בגלל שפע טכנולוגיות המיפוי וזמינותן. במקום לחפש את דרכנו, לתעות בדרכים לא מוכרות, אנו מוּבלים אל היעדים שלנו באופן בלתי מהוסס בידי תוכנות שמבטיחות לנו דיוק רובוטי והגעה מהירה. קולקטיב התיאטרון האוונגרדי והוותיק רימיני פרוטוקול חוקר את חוויית הניווט החדשה באמצעות Remote X – סיור תלוי-עיר שהופך את המרחב האורבני למגרש משחקים חי.

לורי אנדרסון האגדה המוזיקלית והאמנית הרב-תחומית זוכת פרס וולף (2017), מגיעה לפסטיבל ישראל במופע סולו בו היא צוללת לשורשי התרבות העכשווית ועמוק אל תוך הנרטיב האמריקאי. אנדרסון היא אמנית שבוחנת באמצעים מגוונים של מוזיקה ומולטימדיה את האופן שבו אנחנו מספרים את הסיפור של הכאן והעכשיו.

גופים במרחבים האורבניים הוא מופע תלוי עיר שבו כ-15 רקדנים מוליכים את הקהל ברחבי העיר ומסמנים/משתלבים באמצעות גופם בארכיטקטורה האורבנית. שרשרת של התערבויות פיזיות זמניות בנוף העירוני שמאפשרת לקהל להביט בו באופן חדש, משחקי וצבעוני. ​

מעבר לצוהר קטנטן, במופע לצופה אחד, נגלה עולם שלם של תיאטרון חפצים מיניאטורי, ובו אנו מתחקים אחר סיפורה של ספוטניק – המעבורת הראשונה שנשלחה ב-1957 לחלל ואבדה בו. קבוצת Mir Theatre בנתה תיאטרון זעיר שמספר סיפורים גדולים, ובאמצעות סטים מתחלפים שמופעלים בזמן אמיתי, צופה אחד מוזמן לחוויה קסומה של שיוט בין כוכבים.

הנסיך הקטן מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי הוא אחת הקלאסיקות הגדולות שנכתבו לילדים, ולמבוגרים שלא איבדו את הקשר עם עולם הילדוּת. ביצירה מקורית ומרגשת לכל המשפחה הנסיך הקטן העל-זמני מקבל חיים חדשים: הבמאי יונתן לוי חובֵר לאמנית החול אילנה יהב כדי ליצור עיבוד מוזיקלי-תיאטרלי מקורי לסיפור המוכר.

בעקבות הופעתה בפסטיבל ישראל 2016 עם עבודתה על שנהב ובשר – גם פסלים סובלים, הזמין אוהד נהרין את מונטירו פריטאס, הכוריאוגרפית המוערכת ופורצת הדרך, ליצור יצירה חדשה ללהקת בת-שבע. ניב מצהיב 3 תוצג בפסטיבל בבכורה עולמית.

הזמר שלומי סרנגה סוגר מעגל. במופע שהוא פסיפס יוצא דופן המשלב בין קטעי וידאו נדירים, סיפורים אישיים ושירים, הוא חוזר אל דמותו של סטליוס קזנג'ידיס, גדול זמרי יוון ומי ששיריו הם חלק בלתי נפרד מהפסקול היווני, ואף רבים מהם תורגמו לעברית – אלינור, זינגואלה, הכול בגלל האהבה ועוד.

ניב שינפלד ואורן לאור חוזרים לפסטיבל ישראל והפעם עם עיבוד חדש ליצירה הריקוד השלישי (1990) מאת ניר בן גל וליאת דרור. 6 שנים לאחר שהעלו את דירת שני חדרים מאת בן גל ודרור, עיבוד שזכה בתואר "היצירה הישראלית הטובה ביותר" מטעם מעגל מבקרי המחול בישראל (2013) ובפרס שרת התרבות (2015), נפגשים שינפלד ולאור למהלך יצירתי נוסף על במה אחת.

במסגרת אירוע פתיחת התערוכה חמסה חמסה חמסה במוזיאון לאמנות האסלאם, אנחנו מזמינים אתכם לערב שכולו לחשים, אמונות תפלות, פולקלור, קמעות והגנה בפני עין הרע. בוגרי בית הספר החזותי יציגו במהלך הערב חמש עבודות פרפורמנס מקוריות שמתכתבות עם היצירות המוצגות בתערוכה. את האירוע ינעלו אנסמבל אלייב – חמולה בוכרית שחברים בה שלושה דורות של נגנים –והופעת אורח של לירז צ'רכי שביחד יסחפו אותנו ללב המנהגים והפולקלור של טג'יקיסטן.

לאחר 5 שנים של בנייה ידנית מדוקדקת מציג היוצר והבמאי עמית דרורי את קופים, יצירה שעוסקת בעל-אנושי, ומציבה על במה אחת שנים-עשר פרפורמרים – שלושה אנשים ותשעה קופים רובוטיים.

בהדיבוק 2017-1937 מבצעים היוצרים מספר התערבויות בסרט הפולני דובר היידיש, דער-דיבוק, שבוים ב-1937 על ידי מיכאל ושינסקי: הפסקול המקורי מושתק, ובמקומו ניצבים על הבמה התזמורת בניצוחו של עידו שפיטלניק, שמנגנת את יצירה מאת בדז'יך סמטנה, חברי קבוצת סלה-מנקה, שמדבבים ביידיש את הדמויות הראשיות, קפלן, כרמל ורוטמן-מאואס שמבצעים אפקטים מיוחדים וקולות רקע, והזמרת אן-אליזבט ששרה את שירתם של הדמויות.

לקראת שנת ה-70 לייסודה של להקת מחול ענבל, הכוריאוגרף מור שני וחברי הלהקה יצרו מחווה למייסדת הקבוצה – הכוריאוגרפית וזוכת פרס ישראל שרה לוי-תנאי. בזמן שהגחליליות נעלמות הוא הזמנה לדמיין מחדש את יצירתה של לוי-תנאי ואת השפה הכוריאוגרפית שייחדה אותה בקונטקסט תרבותי-עכשווי.

מה היה קורה אילו ניתנה לנו הזדמנות לחזור אחורה בזמן? האם היינו משנים משהו בעברנו? ומה היה קורה אילו ניתנה לנו הזדמנות להביט קדימה על ה"אני" העתידי שלנו? האם היינו משנים משהו בהווה?

במופע שמהווה שיתוף פעולה בין תיאטרון גרמני לכוריאוגרף ניגרי, משולבים זה בזה אכזבות ואשמה פוסט-קולוניאליסטיים. חמישה נערים ניגריים פוגשים בגבר גרמני לבן ומדושן שמציע להם שוקולד ומכאן, מתחיל מהלך בין-תרבותי מבעית ומרתק שמציג מחול עכשווי ניגרי על במה לבנה ללא גבולות.​

בחדר מלון שמעוצב בסגנון בורגני-מצועצע, עם טפטים פרחוניים ומיטת קינג סייז, ניצבים שני גברים ושתי נשים. מתוך החלל הנינוח לכאורה הם פוצחים במופע מוזיקלי פרוע ואקלקטי שקורץ למופעי הווֹדְווִיל ונע בין שירים מסורתיים למוזיקה קלאסית ולמוזיקת פופ.

פסטיבל ישראל והאופרה הישראלית בשיתוף פעולה חד-פעמי: האופרה האהובה של ג'קומו פוצ'יני בהפקה מרהיבה למרגלות החומה בבריכת הסולטן בירושלים, בניצוחו של ישי שטקלר ובבימוי של גדי שכטר.​

מסע מוזיקלי היישר מברודוויי בעקבות סיפורו של הרב שלמה קרליבך, גדול הזמרים החסידיים של המאה ה-20 ואחד ממבשרי המוזיקה היהודית המקורית, והחברות הייחודית שהיתה לו עם הזמרת האגדית נינה סימון.​ את דמותו של קרליבך יגלם השחקן האמריקאי, מועמד פרס הטוני (ישו כוכב עליון, אוויטה), ג'וש יאנג, ואת דמותה של נינה סימון תגלם ניה טרישה.

צלילה עמוקה ומדיטטיבית אל קונצרט-דיגיטלי שמשלב מוזיקה חיה והקרנות ענק. סטודיו נולאב, שממוקם בלב איסטנבול, מורכב משני יוצרים – ג'נדש שישמן (Candaş Şişman) ודניס קאדר (Deniz Kader). השניים, שפועלים ביחד כבר למעלה מעשור, ויצירותיהם הוצגו בפסטיבלים שונים וגדולים בעולם בהם ארס אלקטרוניקה, פסטיבל BAM, פסטיבל SIGNAL ועוד, מבקשים לייצר בעבודותיהם חוויה הוליסטית שמורכבת מסאונד וּמוויזואליה, וחוקרים כיצד ניתן להוסיף למציאות הממשית רובד נוסף שבו מציאות דיגיטלית משתלבת ומגיבה לאלמנטים חיים.

(ללא כותרת) (2000), סולו המחול של האמן טינו סגל, המסמן נקודת מפנה בקריירה שלו, חוזר לבמה 18 שנים לאחר שעלה לראשונה. היצירה נחקקה בזיכרון התרבותי כ"מוזיאון למחול", והיתה האחרונה שסגל גם יצר לבמה וגם רקד, רגע לפני שהחל ליצור בשדה האמנות הפלסטית וכונן צורה אמנותית חדשה המכונה "סיטואציות חיות".

בתוך תמונת נוף ציורית, בעלת אסתטיקה רומנטית וקרירה, מציבה הבימאית והכוריאוגרפית ג'יזל ויאן שני נערים מתבגרים, בובות בגודל אדם, רקדנים ואת חברי KTL – הרכב הדום-מטאל והאמביינט האפל. שלג ואפלה עוטפים את הבמה, ואנחנו צוללים למבוך רגשי סוער שבו מיטשטשים הגבולות שבין מציאות לבדיה.

פסטיבל ישראל והתלתליסטים נלהבים לבשר על לילה יחיד במינו: ≈≈ ד א ר ק נ ס - ד י י ב ≈≈ מסיבה שהינה אקורד סיום מרגש של משמרת לילה הנוחתת בלב תיאטרון ירושלים עם אירועי מחול, פרפורמנס, תיאטרון, וידאו וכוכבים. ערב סוער שייקח אותנו אל החשיכה ומעבר לה.

"אני מדמיין גשם, מבול רציף ובלתי ניתן לעצירה של מחוות", כך מתאר בוריס שרמץ, מהכוריאוגרפים הנועזים והמרגשים ביותר שפועלים כיום באירופה, את יצירתו האחרונה 10000 מחוות – יער כוריאוגרפי שמאוכלס ב-18 רקדנים שלכל אחד מהם אוסף תנועות סינגולרי, והוא לעולם אינו חוזר על אותה תנועה יותר מפעם אחת.

שיתוף פעולה מיוחד בין פסטיבל ישראל לשבוע העיצוב ברחבה החיצונית של תיאטרון ירושלים. במיצב אינטראקטיבי שמכיל קשת רחבה של צבעוניות וגרפיקה, הקהל יוזמן לשחק וליהנות מסדרה של מיצגים שמציפים אמירות ועמדות שונות לגבי מושגי שימור היסטוריים וגיאו-פוליטיים המתקשרים ל"שימור ושמרנות" – התמה המרכזית של שבוע העיצוב הקרוב.