שגרה מוסדית 2.0 | פתיחת שערים

בשיתוף שומרים בקניון מלחה

אבוהיי אוכל בדיוק שתי עוגיות עם הקפה של הבוקר.
אני מציעה את המיטה לפני שאני מכינה קפה, וזה מוצא חן בעיניו.
מאיר ואני יושבים ונושמים ביחד באמצע יום עבודה.
מישהו מתעצבן על ארז כי הוא לא מסכים להכניס אותו בלי מסכה, וארז מסתכל עליי במבט של "הנה, לדוגמה".
כולם מספרים לי על לקוחות שמביאים להם קפה, על ההנהלה שדואגת להם ובעדם, ועל איך בסך הכול אנשים אדיבים ואומרים תודה ויום טוב.
אני מופתעת לגלות כמה ביתי קניון יכול להיות.
בין המשמרות אני והשומרים יושבים במעברים ובמסדרונות הנסתרים של הקניון ועושים תרגילי נשימה, התבוננות ודמיון. מאיר אומר שזה מרגיע אותו ונותן הרבה אנרגיה רגע לשבת, לנשום, להסתכל פנימה.
בחודשים האחרונים האמנית אדוה ויינשטיין ביקרה בקניון מלחה ושהתה עם השומרים. המפגשים והשהייה המשותפת זימנו למידה הדדית – על שגרת עבודה, ענייני יומיום, טכניקות וכישורים מקצועיים ואישיים, והחלפת ידע ופרקטיקות של עבודה עם גוף, עם אנשים, עם נוכחות.
הם ליקטו חוויות, רשמים ודימויים שעולים במהלך משמרת, ותיעדו הכול בהקלטות ובכתיבה משותפת.

החומרים התיעודיים שאספה והתמלילים המשותפים עם השומרים יתפרסמו פה 

שגרה מוסדית 2.0 | פסטיבל ישראל 2021