נונה

שרה סיגל מעתיקה את סלון דירתה אל הבמה, ויוצרת מופע רב-תחומי הנוגע בזיכרון, בהומור ובפנטזיה, וכולל לא מעט פרפורמרים וכלבה אחת.

על שתי כורסאות שחוברו יחד, במרכז של סלון בשכונת נחלאות, שוכבת שרה ומסרבת לזוז כדי שלא יאבד הזיכרון. זה הסלון של נונה, סבתא שלה. אישה מורכבת ומדהימה, אנושית ומוטרפת, שורדת שואה יוצאת דופן שניסתה בכל כוחה להתחמק מהמוות. היא ציוותה על שרה להשאיר את הבית כפי שהוא, לפחות יום אחרי מותה.
עכשיו הגיע הרגע לזוז, אבל שרה מפחדת שאם תעשה זאת היא תאבד את נונה לעד. אז היא לוקחת את הבית יחד איתה לבמה, ויוצרת סופת טורנדו של כל מה שנונה הותירה בה. סופה שמתפרצת בסלון, נשאבת לתוך האסלה, עולה מעבר לקשת, וחוזרת חזרה הביתה.

היצירה החדשה של שרה סיגל היא פרק נוסף בעיסוק המרתק-מרגש-מעורר-מבעית שלה במשפחה ובעבר הפרטי והקולקטיבי. בשפה ייחודית ונטולת מאמץ היא תופרת תיאטרון, פרפורמנס, וידיאו וקברט, ונעה על במה מלאת פריטים, חפצים ופרפורמרים. ממש כמו בחיים, ההתרחשויות רבות ובו זמניות, והקהל בוחר במה להתבונן. 

הפקת מקור לפסטיבל ישראל בשיתוף בית הספר לתיאטרון חזותי.