מחווה אמנותית-מוזיקלית-טִקסית ל"מקדש העין" של משה דיין

ב-1974, בדרום הארץ, בנתה קהילת אמנים, בראשה שמואל פישר, את "מקדש העין" – בית תפילה מאולתר שסוגד לעין החסרה של משה דיין, ועובד לממד ה״אין״. המקדש הפך לסנסציה בוהמיינית ולתחנת עצירה שהיא חובה לאמנים בדרכם לאילת, עד שדיין עצמו קנה, לכאורה, את היצירה כדי להיפטר ממנה. 

השירים שליוו את טקסי העין והקנבסים המאוירים שעיטרו את המקדש נעלמו מהעין הציבורית למשך 50 שנה. ב-2021 התגלה בעיזבון של משפחת דיין "מקדש העין" בשלמותו, ואמת חדשה בצבצה מעל לפני השטח: האם ייתכן שדיין קנה את המקדש לא כדי להיפטר ממנו אלא כדי לעבוד בו עבודה רוחנית? ואם כן, האם הדבר נעשה לצורך בריחה מהמציאות, התמודדות עם זיכרונות מלחמת יום הכיפורים והתמודדות עם מחלת הסרטן? האם ייתכן שהשיטה הרוחנית שפיתח פישר הייתה יעילה כל כך עד שאפילו ציניקן כמו דיין הצליח להתעלות בעזרתה?

גון בן ארי (נצר לשושלת דיין) ואורן פישר (נצר לשושלת פישר) מגיעים לפסטיבל ישראל כדי להציג חומרים מ"מקדש העין" שלא נראו מעולם. פישר יציג תערוכה של קנבסים גדולי ממדים בהשראת סבו, ובן ארי יעלה מופע של להקה ומקהלה עתירות זמרים ומוזיקאים בהשראת השירים מהמקדש.
המופע-תערוכה-חוויה מבקשים לאפשר לכולנו להישיר מבט אל ה"אין" הממלא את חיינו, ובעיקר לעורר אותנו להרגיש בעצמנו רסיס מאותה התעלות רוחנית שממנה ״התמסטל״ דיין במקדש.

תודה מיוחדת למשפחת בן ארי ולמשפחת פישר על הפתיחות וההתמסרות לתהליך.

הפקת מקור לפסטיבל ישראל

מידע נוסף