יאמא (ישראל)

מסע רב-לשוני אל עומק השכבות שמתחת למקום הזה.

המילה הערבית לאמא היא יאמא. בעברית "ימה" היא אגם או ביצה. ביידיש – ים. במקרא "ימה" היא כיוון הים, מערב.
״אם הזרים״ הוא שמה הערבי של יפו, יאפא, ג'אפה, שהייתה הלב הפועם של המזרח התיכון, בין דמשק לקהיר לירושלים, והיום מתנדנדת מקצה המקף של תל אביב. זו העיר שבה נטע וינר חי ויוצר, והיא שולחת אותו לחפור ולהתחפר בעקבות אלפי שנים ושכבות עמוקות של סיפורים – אמת על אמת, שקר על שקר, אמונה על אמונה.

יצירתו החדשה יאמא משלבת אמנויות לחימה, ספוקן וורד, תיאטרון וביט כדי לחצוב החוצה סיפור חדש-ישן. זה סיפור שמתקיים בין עברית, ערבית ויידיש, אבל מובן לכל מי שחי במקום הזה. זה סיפור שמגשר בין אמינם ליונה הנביא, בין ביאליק לפיירוז, בין חולדאי לקזבלן. אבל זה לא רק סיפור. יאמא היא גם סיור מודרך, קרב מגע, וטקס תפילה. היא נטועה בעבר המפואר והעשיר של המקום שבו אנו חיים ומתים, ומתוך המציאות הכאוטית והקדחתנית היא חולמת לנו אופק חדש.

מבט אל האופק – הפקות מקור ישראליות, בתמיכת קרן MART.