אוצר התנועות העצום שמספקות רחבות הריקודים הוא בסיס המחקר של הכוריאוגרפים פרנסואה שניו וססיליה בנגולה. השניים, שעוד בימי נעוריהם החלו לפקוד מועדונים על ציר לונדון-ניו יורק, הפכו את רחבת הריקודים למקום של אימון, פיתוח שפת מחול והתבוננות אנתרופולוגית. המופע שלהם מציע זווית ראייה אקסטרווגנטית, פולחנית וייחודית על עולם שבו ההמונים הם גם הכוריאוגרפים, גם המבצעים וגם הקהל.
טוורק, דאנסהול, קראמפ, האוס וריקודים חושניים נוספים שכבשו כל רחבת ריקודים, הושחזו כאן לכדי אקסטזה מסיבתית הזויה הנחשפת בשלל גוניה – תזזיתיים, צבעוניים, מיניים ואף בוטים.   ואלה, בביצוע חמישה רקדנים וירטואוזים ומשולחי רסן ושני די-ג'ייז מהסצנה הלונדונית סוחפים אותנו לסיבוב בלא-מודע המיוזע של עולם המועדונים – טקס הריקוד הגדול ביותר שמושך אליו מיליוני אנשים בכל סופשבוע.
פרנסואה שניו וססיליה בנגולה החלו לשתף פעולה ב-2005, ומאז העלו מגוון עבודות העוסקות בהתבוננות אנתרופולוגית על מחול תזזיתי, בין אם בעת המודרנית ובין אם בעבר. המופע שיתארח בפסטיבל ישראל עלה בפסטיבלKyoto Experiment , יפן, ב-2014 וזכה להצלחה רבה.

*המופע כולל קטעי עירום
*נותרו כרטיסים אחרונים למופע זה

תודה מיוחדת למכון הצרפתי על תמיכתו

מן הביקורות:
הכוריאוגרפיה שואבת מסצינת המועדונים כמו גם מהדאנסהול והקראמפ, וכן, ישנם רגעים שבהם המופיעים (שלוש נשים ושני גברים) עושים טוורקינג: בשורה אחת. הם הרבה יותר טובים ממיילי סיירוס" (Exeunt Magazine, 2015)

קרובים לטראנס מוחלט, החבורה המופלאה הזאת יוצאת מהבמה מותשת, כשלקהל נותר רק לצעוד אל עבר המועדון בשמחה. " (Liberation, 2012)

מידע נוסף