אבא של נטע שפיגלמן היה כתב מיתולוגי בערוץ הראשון. ג׳ינג׳י חם מזג שנלחם בעוולות חברתיות, וביקש להביא צדק לכל וראה בתפקידו כעיתונאי שליחות. נטע גדלה להיות שחקנית מוערכת, מופיעה בתיאטראות חשובים וחורכת במות ומסכי טלוויזיה. שחקנית טוטאלית עטורת פרסים.
ובכל זאת, תפקיד חייה היה דווקא נטול קהל. במשך חמישה חודשים היא ליוותה את אבא שלה במחלקה האונקולוגית במאבק על חייו. מאבק שהסתיים בפטירתו אבל ביסס, חיזק ופתח את מערכת היחסים של שניהם. בת של אבא היא עבודה תיאטרלית רב ערוצית ובה בעת היא מכתב אהבה לאבא שאינו. בוירטואוזיות משחקית נטע ממלאת את הבמה, מגלמת שלל תפקידים ומלהטטת בין זמנים.
בתוך חלל שמעוצב כאולפן טלוויזיה, בהשראת זיכרונות הילדות של נטע ברשות השידור, נטע משוחחת עם כתבות של אביה משנות השמונים, סוגרת חשבון עם הנערה שהייתה, מגלמת את יונה וולך, וחושפת תמונות משפחתיות ומיילים אישיים.
המופע בשיתוף תיאטרון "תמונע".